מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' סאלח

פסק דין

בפני תביעת שיבוב של התובעת בגין תגמולי ביטוח ששילמה למבוטחתה בגין נזק שנגרם לרכב מס' רישוי 7842265 (להלן: "רכב המבוטח") בסך של 8,790 ₪ וזאת מכח פוליסה לביטוח מקיף שהוציאה התובעת למבוטח.

לטענת התובעת הנסמכת על גרסת הנהג ברכב המבוטח, מר מוחמד סעידה (להלן: "הנהג"), הנזקים מקורם בתאונה שארעה ביום 7.6.12 בשעה שהנהג נסע ברכב המבוטח לכיוון בית החולים רמב"ם וביקש לפנות מהכביש הראשי המוביל ליציאה מחיפה, ימינה לכיוון רמב"ם, מתוך כוונה לנסוע מתחת לגשר הרכבת.

לטענת הנהג, רכב מס' רישוי 5589573, שהיה נהוג על ידי הנתבעת (להלן: "רכב הנתבעת") ואשר נסע לפניו ופנה ימינה באותה הצומת, סטה לפתע שמאלה לתוך מסלול נסיעת רכב המבוטח, וכתוצאה מכך פגע רכב הנתבעת עם פינתו השמאלית אחורית, בפינה קדמית ימנית של הרכב המבוטח.

המדובר בצומת ראשית שבה קיימת פניה ימינה, בה פנו שני הרכבים, כאשר לאחר הפניה ימינה ניתן לבחור לנסוע לכיוון רמב"ם במסלול הימני ביותר של הכביש ולעבור על הגשר, ובנוסף ניתן לנסוע מעט שמאלה על מנת לעבור מתחת לגשר. יצוין כי בעת ביצוע הפנייה ימינה, אין במקום רמזור למעט רמזור מהבהב המתריע על הצורך לתת זכות קדימה לרכבים המגיעים מצד שמאל (דרום), מתוך קרית אליעזר, או לרכבים המגיעים ממול, ומבקשים לפנות שמאלה לכיוון רמב"ם.

לטענת הנהג, רכב הנתבעת שנסע לפניו התקדם בנסיעתו לאחר הפניה ימינה לצד הימני יותר, ולפיכך, הוא הסיק כי הוא אינו יורד מתחת לגשר ומשכך הנהג התקדם בנסיעתו, כאשר לפתע לטענתו, סטה רכב הנתבעת חזרה לצד שמאל, ועל אף ניסיונו לעצור את רכבו, לא הספיק לעשות כן והרכבים פגעו האחד בשני. יצוין כי בעדותו בפני הוסיף וטען הנהג טענה חדשה לפיה הנזק ברכבו מקורו בשתי פגיעות נפרדות: הראשונה, בעת סטית רכב הנתבעת לעבר רכבו, והשניה לאחר שהנתבעת ביקשה לנסוע רברס על מנת להתקדם לחניון כלשהו לצורך החלפת פרטים שאז פגעה פעם נוספת ברכבו.

לעומתו, טענה הנתבעת כי במהלך נסיעה איטית שלה בפניה ימינה, ובעת שעצרה בכדי לתת זכות קדימה לרכבים שהגיעו משמאלה, חשה לפתע פגיעה מאחור והבינה כי רכב המבוטח פגע בפינה השמאלית אחורית של רכבה.

העדה מטעם הנתבעת שנטען כי נסעה איתה ברכב, לא יכלה לסייע לנתבעת ולתמוך בגרסתה מאחר והיא בכלל טענה שהתאונה ארעה כ- 20 או 30 מ' אחרי הרמזור, בעת שרכב הנתבעת היה בנסיעה ישרה, ולא ברור מעדותה באם רכב הנתבעת נסע מתחת לגשר או בצידו הימני.

לאחר שמיעת העדויות בפני ולאור העובדה כי שתי העדויות לא היו סדורות ונתגלעו בהן סתירות ואי התאמות הן במהלך העדות והן ביחס לאמור בכתבי הטענות של הצדדים, אני קובעת כי בחינת גרסאות הצדדים מעלה כי סביר יותר שהתאונה ארעה כגרסת הנתבעת, דהיינו בעת שהנתבעת התקדמה לתוך הצומת לצורך ביצוע הפניה ימינה ובשל רכבים שהגיעו מהכיוון הנגדי, עצרה את רכבה.

בניגוד לטענת ב"כ התובעת ואף במידה מסוימת בניגוד לעדותה של הנתבעת, שוכנעתי כי הנתבעת התקדמה מעבר למעבר החציה והחלה בפניה ימינה על מנת להיכנס מתחת לגשר ואינני מקבלת את גרסת הנהג כי כבר התקדמה בנסיעתה, במידה כזו שיכול היה להסיק שכוונתה לנסוע דווקא מעל הגשר מצידו הימני.

ככל הנראה, הנהג, שנסע מאחורי הנתבעת, מבלי ששמר על מרחק מספיק בינו לבין רכב הנתבעת, הופתע מעצירתה למתן זכות קדימה ובשל כך, לא הספיק לעצור את רכבו ופגע ברכבה. גם באם הייתי מקבלת טענתו כי הנתבעת סטתה מעט שמאלה על מנת להיכנס מתחת לגשר, עדיין מוטלת אחריות מכרעת על הנהג ברכב המבוטח, כמי שנוסע מאחוריה, לוודא לפני שהוא מתקדם לתוך הצומת, כי רכב הנתבעת כבר המשיך בנסיעתו. בענין זה מקבלת אני את טענת ב"כ הנתבעת כי בכדי שהתאונה תתרחש באופן שתיאר אותה הנהג, היה עליו להימצא במרחק קטן מדי מחלקו האחורי של רכב הנתבעת תוך אי שמירת מרחק שכן באם, כטענתו, הנתבעת כבר התקדמה במסלול הימני ביותר, הכיצד היו הרכבים במרחק כה קטן שסטייתה הנטענת שמאלה הביאה לארוע התאונה?.

מיקום הפגיעות ברכבים עולה בקנה אחד עם תיאור הנתבעת (למעט טענתה כי עצרה לפני מעבר החציה, דבר שאינו הגיוני כלל) שכן, רכב הנתבעת כבר היה בזוית אלכסונית בעת שעצר, לאחר שהנתבעת התקדמה לצורך ביצוע הפניה ימינה וכניסה תחת הגשר, ואילו רכב התובעת שבא מאחור, ככל הנראה ניסה להימנע מהפגיעה, תוך עקיפתו משמאל, דבר המסביר את מיקום הפגיעות ברכבים.

בנסיבות אלו, ומששוכנעתי כי התאונה לא ארעה בשל סטיית הנתבעת שמלאה כנטען על ידי הנהג, לא מצאתי ליחס ולו חלק מהאחריות לגרימת התאונה על הנתבעת ומשכך, אני מורה על דחיית התביעה.

בנסיבות הענין ומשגם גרסתה של הנתבעת והעדה בפני, לא היתה סדורה, אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ' שבט תשע"ד, 21 ינואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: